קצבת ניידות: מתי קושי בהליכה יכול להפוך לזכות כלכלית?

אנשים רבים שמתמודדים עם קושי בהליכה מכירים את קצבת הנכות הכללית, אבל לא תמיד מכירים את מסלול הניידות. זה חבל, כי במקרים מסוימים דווקא גמלת ניידות יכולה להיות הזכות שמתאימה יותר למצב בפועל.

חשוב להבין כבר בהתחלה: קצבת ניידות היא לא אותו דבר כמו נכות כללית, והיא גם לא אותו דבר כמו תו נכה. מדובר במסלול נפרד, עם כללים נפרדים, ועדה רפואית נפרדת ובדיקה שמתמקדת בעיקר במוגבלות בגפיים התחתונות וביכולת הניידות של האדם.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכל אדם שמתקשה ללכת זכאי אוטומטית לניידות. בפועל, זה לא כך. לא כל כאב, לא כל חולשה ולא כל קושי כללי בהליכה מזכים בגמלת ניידות. הבדיקה נעשית לפי רשימת ליקויים מוגדרת, ולכן צריך לבדוק האם הבעיה הרפואית באמת מתאימה למסלול הזה.

לדוגמה, אדם שסובל מכאבי גב בלבד לא בהכרח יתאים לניידות. לעומת זאת, אדם שסובל מפגיעה משמעותית ברגליים, הגבלה קשה במפרקים, שיתוק, קיצור גפה, פגיעה עצבית משמעותית או צורך ממשי בעזרי הליכה, עשוי להיות מקרה שכדאי לבדוק לגביו את הזכאות.

הוועדה הרפואית לניידות בוחנת בעיקר את המצב התפקודי של הרגליים. היא מתייחסת ליכולת ההליכה, ליציבות, לשימוש במקל, הליכון או כיסא גלגלים, לטווחי תנועה, לכוח, לפגיעה עצבית ולממצאים רפואיים שמסבירים את המוגבלות. לכן מסמכים כלליים שאומרים רק “קושי בהליכה” או “כאבים” לא תמיד מספיקים.

כדי שהתיק יוצג נכון, חשוב שהמסמכים הרפואיים יתארו את המגבלה בצורה ברורה. כמה מרחק האדם מסוגל ללכת, האם הוא צריך לעצור, האם יש נפילות, האם קיימת חולשה ברגליים, האם יש צליעה, האם יש קושי בעלייה במדרגות, האם הוא משתמש בעזרי הליכה, והאם המצב קבוע או משתנה.

עוד בלבול נפוץ הוא בין תו נכה לבין גמלת ניידות. תו נכה עוסק בעיקר בהקלה בחניה ובהתניידות, בעוד שגמלת ניידות יכולה לכלול זכויות כלכליות שונות, בהתאם למקרה. לכן עצם העובדה שיש לאדם תו נכה לא אומרת בהכרח שהוא זכאי לניידות, וגם להפך.

גם לשאלת רישיון הנהיגה יש משמעות. יש הבדל בין אדם שנוהג בעצמו לבין אדם שאינו נוהג וזקוק למורשה נהיגה. בחלק מהמקרים, השאלה אם יש רישיון נהיגה בתוקף יכולה להשפיע על סוג הזכויות ועל תנאי הזכאות. לכן חשוב לבדוק את המקרה לפי הנתונים האישיים ולא לפי הנחות כלליות.

גמלת ניידות עשויה להיות רלוונטית במיוחד לאנשים שמתקשים לצאת מהבית, תלויים ברכב לצורך טיפולים, עבודה או סידורים בסיסיים, מתקשים ללכת למרחקים קצרים, או זקוקים לעזרה קבועה בהתניידות. עם זאת, גם כאן צריך להיות מדויקים: לא כל קושי בהליכה מצדיק הגשת בקשה, ולא כל בעיה רפואית מתאימה למסלול ניידות.

לפעמים דווקא מי שכבר מקבל קצבת נכות כללית לא בודק ניידות, משום שהוא חושב שכל הזכויות שלו כבר נבדקו. זו טעות. נכות כללית וניידות הן זכויות שונות. אדם יכול לקבל קצבת נכות כללית ולא להיות זכאי לניידות, ואדם אחר יכול להיות זכאי לניידות גם אם השאלה המרכזית אצלו אינה דווקא אי כושר עבודה.

לפני שמגישים בקשה לניידות, כדאי לבדוק האם קיימת בעיה רפואית ברגליים שמתאימה למסלול, האם יש מסמכים עדכניים, האם יש ממצאים אובייקטיביים, האם קיימת מגבלה ממשית בהליכה, האם יש שימוש בעזרים, ומה מצב רישיון הנהיגה או הצורך במורשה נהיגה.

בסופו של דבר, גמלת ניידות היא זכות חשובה מאוד, אבל גם כזו שצריך לגשת אליה נכון. הגשה לא מדויקת עלולה להוביל לדחייה צפויה מראש, בעוד שבמקרים המתאימים בדיקה מסודרת יכולה לפתוח זכויות משמעותיות.

אם אתם או בן משפחה מתקשים בהליכה, משתמשים במקל או הליכון, מתקשים לצאת מהבית, תלויים ברכב או באדם אחר לצורך ניידות, כדאי לבדוק האם מדובר במקרה שמתאים למסלול ניידות.

לפעמים הזכות המתאימה ביותר היא לא הקצבה שכולם מכירים, אלא דווקא מסלול אחר שמתאים יותר למגבלה האמיתית.

הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו/או רפואי.

עו"ד רז גלבוע