כמה אחוזי נכות אפשר לקבל מביטוח לאומי לפי הבעיה הרפואית שלכם

אחת השאלות הראשונות שעולות כמעט אצל כל מי ששוקל להגיש תביעת נכות כללית היא כמה אחוזי נכות בכלל אפשר לקבל. האם פריצת דיסק מזכה באחוזים? מה לגבי חרדה? פיברומיאלגיה? סוכרת? בעיות ברכיים? והאם אחוזי הנכות האלו בהכרח מובילים לקצבה?

זו שאלה טבעית וחשובה, אבל אין עליה תשובה אחת שמתאימה לכולם.

ביטוח לאומי לא עובד לפי רשימה קבועה של מחלה מול מספר אחוזים זהה. גם אנשים עם אותה אבחנה בדיוק יכולים לקבל החלטות שונות לחלוטין. הסיבה לכך היא שהבדיקה לא נעצרת בשם הבעיה הרפואית, אלא בוחנת את חומרת המצב, התיעוד, ההשפעה על התפקוד, הטיפול שניתן לאורך זמן, והאם קיימת פגיעה ממשית ביכולת לעבוד ולהשתכר.

הבסיס לקביעת אחוזי נכות הוא ספר הליקויים של ביטוח לאומי. זהו מסמך שקובע אחוזי נכות אפשריים לפי סוגי ליקויים רפואיים ולפי רמת חומרה. אבל בשטח הדברים מורכבים יותר. הוועדה הרפואית בודקת את המסמכים, מתרשמת מהבדיקה עצמה ולעיתים גם מהאופן שבו המצב משפיע על החיים בפועל.

כך למשל בתחום האורתופדי. אדם שסובל מפריצת דיסק יכול לקבל החלטה שונה לחלוטין מאדם אחר עם אותה אבחנה. השאלה תהיה האם קיימת הגבלה בתנועה, האם יש הקרנה לרגליים, האם יש חולשה, ירידה תחושתית, פגיעה עצבית, מגבלה בעמידה או הליכה, ומה קורה לאורך זמן.

גם בתחום הנפשי אין תשובה קבועה. חרדה, דיכאון או פוסט טראומה נבדקים לפי התפקוד בפועל. איך זה משפיע על ריכוז, שינה, התמדה, יציאה מהבית, יחסים עם אנשים ויכולת להחזיק מסגרת תעסוקתית לאורך זמן.

במחלות כמו פיברומיאלגיה, מיגרנות, סוכרת, מחלות לב, דום נשימה בשינה, ירידה בשמיעה או מחלות מעיים, הוועדה תבדוק גם את התיעוד וגם את ההשלכות המעשיות של המחלה. לפעמים דווקא הפגיעה המצטברת מכמה ליקויים שונים היא זו שמשנה את התמונה.

עוד דבר חשוב הוא להבין שאחוזי הנכות מחושבים לפי שיטת שקלול. כלומר, אם קיימים כמה ליקויים רפואיים, האחוזים לא מתחברים בצורה רגילה. זו אחת הסיבות שאנשים מנסים לחשב לבד ומגיעים למסקנה שונה לגמרי ממה שנקבע בפועל.

ומעבר לזה, חשוב לזכור שאחוזי נכות רפואית לבדם לא תמיד מזכים בקצבת נכות כללית. יש גם שלב נפרד של בדיקת אי כושר, שבו בוחנים עד כמה המצב הרפואי משפיע על היכולת לעבוד ולהשתכר. לכן אדם יכול לקבל אחוזים רפואיים ובכל זאת לא לקבל קצבה, ולהפך.

אני פוגש לא מעט אנשים שמתמקדים רק בבעיה רפואית אחת, בזמן שקיימים ליקויים נוספים שלא קיבלו ביטוי בכלל. לפעמים אלו מיגרנות, הפרעות שינה, בעיות נפשיות, תופעות לוואי של טיפול, ירידה בשמיעה או בעיות רפואיות נוספות שביחד יוצרות תמונה רחבה הרבה יותר.

בסופו של דבר, השאלה כמה אחוזי נכות מגיעים לי תלויה בתמונה הכוללת. לא רק באבחנה, אלא בכל מה שסביבה. מסמכים רפואיים טובים, תיעוד עקבי, והצגה נכונה של ההשפעה על התפקוד, הם מה שמאפשרים לוועדה לראות את המצב כמו שהוא באמת.

הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו\או רפואי

עו"ד רז גלבוע