רופא תעסוקתי קבע שאינכם כשירים לעבודה? כך נכון להבין את המשמעות

אדם שמגיע לרופא תעסוקתי ומקבל קביעה שלפיה הוא אינו כשיר לעבוד, מרגיש לא פעם שסוף סוף מישהו שם על הנייר את מה שהוא חווה כבר תקופה ארוכה.

מבחינתו, אם רופא תעסוקתי קבע שהוא לא מסוגל לעבוד, המסקנה נראית פשוטה: עכשיו גם ביטוח לאומי, קרן הפנסיה או חברת הביטוח אמורים להכיר באובדן כושר העבודה.

בפועל, זה לא תמיד עובד כך.

קביעה של רופא תעסוקתי יכולה להיות מסמך חשוב מאוד, אבל היא אינה מחייבת באופן אוטומטי את כל הגופים האחרים. כל גוף בוחן את שאלת כושר העבודה לפי הכללים שלו, ולכן חשוב להבין מה בדיוק נכתב במסמך ומה המשמעות שלו.

מה בעצם בודק רופא תעסוקתי?

רופא תעסוקתי לא בודק רק איזו מחלה קיימת, אלא איך המצב הרפואי משפיע על היכולת לבצע עבודה בפועל.

הוא יכול להתייחס ליכולת לעמוד, לשבת, ללכת, להרים משקל, להשתמש בידיים, לנהוג, לעבוד במשמרות, להתמודד עם לחץ, להתרכז לאורך זמן ולעמוד בדרישות של תפקיד מסוים.

לכן, לעיתים מסמך תעסוקתי טוב מצליח לחבר בין שני דברים שרופאים אחרים לא תמיד מחברים בצורה ברורה: הבעיה הרפואית מצד אחד, והיכולת לעבוד מצד שני.

לא כשיר לעבודה זה לא תמיד לא כשיר לכל עבודה

זו אחת הנקודות החשובות ביותר.

יש הבדל בין קביעה שאדם אינו יכול להמשיך בתפקיד הקודם שלו, לבין קביעה שהוא אינו מסוגל לעבוד בכלל.

לדוגמה, אדם שעבד במשך שנים בעבודה פיזית קשה וסובל כיום ממגבלה אורתופדית משמעותית יכול להיות לא כשיר לחזור למקצוע שבו עסק, אבל עדיין להיחשב מסוגל לעבודה משרדית או לעבודה קלה יותר.

בדיוק כאן נוצרות לא מעט מחלוקות.

האדם אומר: אני לא יכול לחזור לעבודה שלי.

הגוף שבוחן את התביעה שואל: האם אתה לא יכול לעבוד בכלל, או שאתה לא יכול להמשיך באותו סוג עבודה?

לכאורה מדובר בהבדל קטן. מבחינה משפטית וביטוחית, זה יכול להיות הבדל משמעותי מאוד.

מה המשמעות מול ביטוח לאומי?

בתביעת נכות כללית לא בודקים רק האם אדם מסוגל לחזור למקום העבודה האחרון שלו.

מסתכלים על התמונה הרחבה יותר: המצב הרפואי, אחוזי הנכות, הגיל, ההשכלה, הניסיון המקצועי, העבודות שביצע בעבר והאפשרות להשתלב בעבודה אחרת שמתאימה למגבלות שלו.

לכן גם אם רופא תעסוקתי כתב שאדם אינו כשיר לחזור לעבודה הקודמת, עדיין יכולה להתקבל החלטה שלפיה קיימת יכולת לעבוד בעיסוק אחר.

מצד שני, כאשר הרופא התעסוקתי מסביר בפירוט מהן המגבלות ולמה הן פוגעות ביכולת לעבוד, המסמך יכול לקבל משקל משמעותי מאוד בתוך התיק.

ומה מול קרן הפנסיה?

גם קרן הפנסיה אינה מחויבת אוטומטית לקביעת הרופא התעסוקתי.

היא בוחנת את הזכאות לפי התקנון שלה, החומר הרפואי והמצב התעסוקתי של המבוטח.

לכן מסמך שבו נכתב רק "אינו כשיר לעבודה" יכול להיות פחות חזק ממסמך שמסביר מה בדיוק האדם אינו מסוגל לעשות, מהן דרישות המקצוע שלו ולמה המצב הרפואי מונע ממנו להמשיך לעבוד.

ככל שהקשר בין המגבלה הרפואית לבין העבודה ברור יותר, כך קל יותר להבין את משמעות הקביעה.

בביטוח פרטי צריך לקרוא את הפוליסה

כאשר מדובר בביטוח אובדן כושר עבודה פרטי, יש משמעות גדולה מאוד לנוסח הפוליסה.

יש פוליסות שבהן בודקים האם האדם מסוגל להמשיך בעיסוק שבו עסק לפני הפגיעה או המחלה. בפוליסות אחרות יכולה להיות התייחסות גם לעיסוק סביר אחר שמתאים להשכלה, להכשרה ולניסיון של המבוטח.

לכן אותו מצב רפואי ואפילו אותו מסמך מרופא תעסוקתי יכולים להוביל לתוצאות שונות אצל שני אנשים שונים.

זו הסיבה שלא נכון להסתפק רק בשאלה אם רופא תעסוקתי כתב "לא כשיר". צריך להבין מול מי מוגשת התביעה ומה בדיוק צריך להוכיח.

מה חשוב שיהיה במסמך?

ככל שהמסמך מפורט יותר, כך הוא בדרך כלל שימושי יותר.

רצוי שהרופא יתייחס, ככל שניתן, לא רק לשורה התחתונה אלא גם למגבלות עצמן.

לדוגמה: האם יש קושי בעמידה ממושכת, בישיבה, בהרמת משאות, בתנועות חוזרות, בשימוש בידיים, בנהיגה, בריכוז, בעבודה תחת לחץ או במשמרות.

יש משמעות גם לשאלה אם המגבלה זמנית או ממושכת, האם קיימת אפשרות לחזרה הדרגתית לעבודה, והאם ניתן לעבוד בהיקף חלקי או תחת מגבלות מסוימות.

המשפט "לא כשיר" חשוב. ההסבר שמאחוריו חשוב לא פחות.

גם סוג העבודה משנה את התמונה

אי אפשר לבדוק אובדן כושר עבודה בלי להבין מה האדם עשה לפני שמצבו השתנה.

אדם שעבד שלושים שנה בעבודה פיזית לא נמצא באותו מצב כמו אדם שעבד במשרד.

אדם שאין לו ניסיון תעסוקתי אחר, השכלה מוגבלת או מקצוע מאוד ספציפי נבחן אחרת מאדם שיכול לעבור בקלות יחסית לעיסוק חלופי.

לכן לצד החומר הרפואי חשוב להבין גם את ההיסטוריה התעסוקתית.

מה היה התפקיד?

כמה שעות עבד?

אילו פעולות ביצע?

האם העבודה הייתה פיזית?

האם דרשה ריכוז רב?

האם היו משמרות?

האם היה צורך בנהיגה?

ככל שמבינים טוב יותר מה העבודה דרשה, אפשר להבין טוב יותר למה המצב הרפואי מונע את המשך העבודה.

ומה אם האדם עדיין עובד?

גם עבודה חלקית לא שוללת בהכרח פגיעה בכושר העבודה.

יש אנשים שממשיכים לעבוד מספר שעות ביום, עוברים לתפקיד קל יותר, נעזרים בהתאמות או סופגים ירידה משמעותית בשכר.

במקרים כאלה חשוב להציג את ההבדל בין המצב לפני הפגיעה לבין המצב כיום.

כמה שעות עבד קודם?

כמה שעות הוא עובד עכשיו?

האם התפקיד השתנה?

האם השכר ירד?

האם קיימות היעדרויות?

האם נדרשות הפסקות רבות?

האם הוא מצליח להתמיד לאורך זמן?

אלה נתונים שמספרים לפעמים את הסיפור טוב יותר מהמשפט הכללי "אני עדיין עובד".

מסמך אחד טוב לא תמיד מספיק

גם קביעה ברורה של רופא תעסוקתי צריכה להשתלב בתוך התיק הרפואי הכולל.

אם הרופא קובע שאדם אינו מסוגל לעבוד, אבל יתר החומר הרפואי כמעט לא מציג מגבלות, עלול להיווצר פער.

מצד שני, יש מקרים שבהם קיימים מסמכים רפואיים רבים שמעידים על מצב מורכב, אבל אף אחד מהם לא מתייחס בצורה ברורה לשאלה איך כל זה משפיע על היכולת לעבוד.

לכן התיק צריך להיות עקבי. המסמכים הרפואיים, התעסוקתיים והתפקודיים צריכים יחד להציג תמונה אחת ברורה.

השורה התחתונה

קביעה של רופא תעסוקתי היא מסמך חשוב, אבל היא לא סוף התהליך.

היא יכולה לחזק מאוד תביעת נכות כללית, תביעה לפנסיית נכות או תביעה לאובדן כושר עבודה, אבל המשקל שלה תלוי בניסוח, במגבלות שמתוארות, בסוג העבודה וביתר החומר הרפואי.

אם נקבע שאינכם כשירים לעבודה, חשוב לבדוק לא רק מה כתוב בשורה האחרונה של המסמך, אלא מה בדיוק עומד מאחוריה.

מה אינכם מסוגלים לבצע?

האם מדובר בעבודה הנוכחית בלבד או בכל עבודה?

האם מדובר במצב זמני או מתמשך?

והאם יתר המסמכים בתיק באמת תומכים בקביעה הזאת?

קיבלתם מסמך מרופא תעסוקתי ולא ברור לכם מה המשמעות שלו מול ביטוח לאומי, קרן הפנסיה או חברת הביטוח? זה בדיוק הזמן לבדוק את התיק כולו לפני שמגישים תביעה, כדי להבין מה נכון לטעון ומה עוד חסר כדי להוכיח את הפגיעה בכושר העבודה.

הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו/או רפואי.

עו"ד רז גלבוע