קצבת שירותים מיוחדים: איך בודקים זכאות לשר"מ?
לא מעט אנשים שמקבלים עזרה קבועה בבית בכלל לא חושבים לבדוק זכאות לקצבת שירותים מיוחדים.
הסיבה פשוטה: הם לא מרותקים למיטה, לא סיעודיים לחלוטין ולעיתים אפילו מסוגלים ללכת לבד.
אבל זה לא אומר שאין זכאות.
בשר"מ השאלה המרכזית היא עד כמה האדם תלוי בעזרה של אחרים בפעולות היום יום, ולא רק מה האבחנה הרפואית שלו.
מה בודקים בתביעת שר"מ?
הבדיקה מתמקדת בין היתר ביכולת להתלבש, להתרחץ, לאכול, להתנייד בתוך הבית ולטפל בהיגיינה האישית.
נבדקות גם פעולות נוספות כמו הכנת אוכל, קניות, טיפול בתרופות וניהול ענייני היום יום, ובמקרים המתאימים גם הצורך בהשגחה.
לכן שני אנשים עם אותה מחלה יכולים לקבל תוצאה שונה לחלוטין.
האחד עצמאי כמעט לגמרי, והשני זקוק לעזרה בכל בוקר ובכל ערב.
לא מספיק לומר "אני מסתדר"
זו אחת הבעיות הנפוצות ביותר בתביעות כאלה.
אדם אומר שהוא מתלבש לבד, אבל בפועל בן הזוג גורב לו גרביים וקושר לו נעליים.
אישה אומרת שהיא מתקלחת לבד, אבל מתקלחת בישיבה וזקוקה לעזרה בכניסה, ביציאה ובחפיפת השיער.
לכן חשוב לתאר את הפעולה עצמה ולא לתת תשובה כללית.
מה עושים לבד?
במה צריך עזרה?
ומה בכלל אי אפשר לבצע בלי אדם נוסף?
גם מי שהולך לבד יכול להיות תלוי בעזרה
תלות לא נמדדת רק לפי היכולת ללכת.
מגבלה קשה בכפות הידיים, רעד, חולשה, כאבים או עיוותים באצבעות יכולים לגרום לכך שאדם אינו מסוגל להתלבש, לסגור כפתורים, להכין אוכל או לבצע פעולות היגיינה.
מצד שני, אדם עם מגבלה ברגליים יכול ללכת כמה צעדים בבית אבל להזדקק לעזרה בקימה, במעברים או בגלל נפילות.
כל מקרה צריך להיבחן לפי התפקוד בפועל.
מתי בודקים צורך בהשגחה?
יש מצבים שבהם האדם מסוגל לבצע חלק מהפעולות בעצמו, אבל לא ניתן להשאיר אותו לבד.
לדוגמה, במקרים של בלבול, התקפים, נפילות חוזרות או מצב נפשי או קוגניטיבי שמייצר סיכון.
כדי להראות צורך בהשגחה לא מספיק לכתוב "זקוק להשגחה".
צריך להסביר מה הסיכון ומה עלול לקרות אם האדם יישאר לבד.
אילו מסמכים חשובים לתביעת שירותים מיוחדים?
בתביעת שר"מ, מסמך רפואי שמפרט רק אבחנות לא תמיד מספיק.
עדיף שהמסמכים יתארו גם את ההשלכות התפקודיות.
לדוגמה, אם קיימת דלקת מפרקים קשה, חשוב שיהיה ברור האם קיימת קושי בכפתור בגדים, רחצה, גריבת גרביים, הכנת אוכל או שימוש בידיים.
אם קיימת מחלה נוירולוגית, חשוב לתעד נפילות, קושי במעברים, שימוש באביזרי עזר או צורך בעזרה.
המטרה היא שהמסמכים יתארו את האדם ולא רק את שם המחלה.
שר"מ ונכות כללית זה לא אותו דבר
קצבת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים בודקות דברים שונים.
נכות כללית עוסקת בין היתר בנכות הרפואית ובכושר העבודה.
שר"מ מתמקד בעיקר בתלות בעזרת הזולת ובצורך בהשגחה.
לכן אפשר לקבל נכות כללית ועדיין להיות זכאים גם לשר"מ.
מצד שני, גם אחוזי נכות רפואית גבוהים אינם מבטיחים זכאות אם האדם עצמאי בתפקוד.
איך יודעים אם בכלל כדאי לבדוק זכאות?
אם בן הזוג, הילדים או אדם אחר עוזרים באופן קבוע ברחצה, לבישה, אכילה, ניידות, טיפול בתרופות או פעולות יום יום אחרות, יש מקום לבדוק את הנושא.
הרבה פעמים העזרה כבר הפכה לחלק מהשגרה ולכן המשפחה לא מייחסת לה משמעות.
אבל השאלה שצריך לשאול היא פשוטה:
אם העזרה הזאת לא הייתה קיימת, מה האדם באמת היה מצליח לעשות לבד?
זו בדרך כלל נקודת ההתחלה הנכונה.
השורה התחתונה
לא צריך להיות מרותקים למיטה כדי להיות זכאים לשירותים מיוחדים.
מה שקובע הוא רמת התלות בעזרת הזולת וההשפעה האמיתית של המצב הרפואי על התפקוד היומיומי.
אם קיימת עזרה קבועה בבית, כדאי לבדוק לא רק את האבחנות ואת אחוזי הנכות, אלא את התפקוד עצמו ואת האופן שבו הוא מתועד במסמכים.
הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו/או רפואי.
עו"ד רז גלבוע
תגובות