תקנה 15 בנכות מעבודה: מתי אפשר להגדיל את אחוזי הנכות?

אדם שנפגע בעבודה יכול להישאר עם נכות רפואית קבועה, אבל הפגיעה שלו לא תמיד מסתיימת רק בצד הרפואי.

לפעמים הנכות משפיעה ישירות על המקצוע. אדם שעבד שנים בעבודה פיזית כבר לא מסוגל לבצע את אותן פעולות, עובד נאלץ לעבור לתפקיד קל יותר, עצמאי מצמצם פעילות, או שהשכר יורד באופן משמעותי בעקבות המגבלה.

במצבים כאלה, קיים מנגנון חשוב שכדאי להכיר: תקנה 15.

תקנה 15 מאפשרת, במקרים המתאימים, להגדיל את דרגת הנכות שנקבעה לנפגע עבודה, כאשר הפגיעה הרפואית גורמת גם לפגיעה ממשית ביכולת לחזור לעבודה ובהכנסה.

למה אחוזי הנכות הרפואית לא תמיד מספרים את כל הסיפור?

נניח שלשני אנשים נקבעו 30% נכות בעקבות פגיעה בכתף.

אחד עובד במשרד ומצליח להמשיך בתפקיד כמעט ללא שינוי.

השני עבד במשך שנים בהתקנות, הרמות ועבודה מעל גובה הכתפיים, וכיום אינו מסוגל לחזור למקצוע שלו.

מבחינה רפואית, לשניהם יכולה להיות אותה נכות.

מבחינה תעסוקתית, הפגיעה יכולה להיות שונה לחלוטין.

תקנה 15 נועדה לתת ביטוי לפער הזה.

מה מאפשרת תקנה 15?

כאשר נקבעת נכות לצמיתות בעקבות פגיעה בעבודה, ניתן במקרים המתאימים להגדיל את דרגת הנכות, תוך התחשבות בפגיעה התעסוקתית והכלכלית שנגרמה בעקבות הנכות.

ההגדלה יכולה להגיע עד מחצית מדרגת הנכות הרפואית.

לדוגמה, מי שנקבעו לו 30% נכות רפואית יכול, במקרה מתאים, להגיע עד 45%.

מי שנקבעו לו 40% יכול להגיע עד 60%.

מי שנקבעו לו 50% יכול להגיע עד 75%.

מדובר בהבדל שיכול להיות משמעותי מאוד כאשר הנכות מזכה בקצבה חודשית.

לא כל ירידה בשכר מספיקה

תקנה 15 אינה מופעלת רק משום שהנפגע מרוויח פחות לאחר התאונה.

צריך לבחון האם הירידה בהכנסה קשורה לנכות שנגרמה בעקבות הפגיעה בעבודה, והאם מדובר בירידה משמעותית וקבועה.

אדם שהכנסתו ירדה באופן זמני בזמן שהיה בחופשת מחלה אינו בהכרח נמצא באותו מצב כמו אדם שחזר לעבודה ונאלץ לעבוד פחות שעות, לעבור לתפקיד אחר או לעזוב לחלוטין את המקצוע שבו עסק.

הבחינה היא של ההשפעה המתמשכת של הנכות על העבודה וההשתכרות.

כמה ניתן להגדיל?

שיעור ההגדלה תלוי בנסיבות ובמידת הפגיעה בהכנסה.

במקרים של ירידה משמעותית בשכר, ניתן לשקול הגדלה בשיעורים שונים, עד לתקרה של מחצית מדרגת הנכות הרפואית.

ככל שהירידה בהכנסה משמעותית יותר, כך עשויה לעלות האפשרות להגדלה גבוהה יותר, אבל אין כאן חישוב אוטומטי.

נבחנים גם נתונים כמו המקצוע, היכולת לחזור לעבודה, גיל הנפגע וההשפעה הממשית של הנכות על ההשתכרות.

לכן העובדה שהשכר ירד אינה מבטיחה בהכרח את מלוא ההגדלה האפשרית.

מה קורה כשנקבעו פחות מ־20% נכות?

זו נקודה חשובה מאוד.

אם נקבעה נכות רפואית לצמיתות בשיעור הנמוך מ־20%, הפעלת תקנה 15 אינה יכולה להעלות את דרגת הנכות ל־20% ומעלה.

לדוגמה, אדם שקיבל 15% נכות רפואית אינו יכול להגיע באמצעות תקנה 15 ל־22.5%, גם אם מבחינה מתמטית מחצית נוספת הייתה מביאה אותו לשם.

במקרה כזה, דרגת הנכות לא תעבור את 19%.

לכלל הזה יש משמעות כספית גדולה, משום שבנכות מעבודה קיימת הבחנה בין נכות לצמיתות שמזכה במענק חד פעמי לבין נכות של 20% ומעלה שמזכה בקצבה חודשית.

למה חשוב לבדוק מה קרה בעבודה אחרי התאונה?

לא פעם הוועדה הרפואית מתמקדת באופן טבעי במצב הרפואי.

טווחי תנועה, כוח, כאבים, בדיקות, הדמיות וממצאים נוספים.

אבל אם בעקבות אותה פגיעה גם העבודה השתנתה, צריך להציג את זה.

האם חזרתם לאותו תפקיד?

האם אתם עובדים פחות שעות?

האם עברתם לעבודה קלה יותר?

האם הפסקתם לבצע שעות נוספות?

האם השכר ירד?

האם המעסיק ביצע התאמות?

האם בכלל נאלצתם לעזוב את מקום העבודה?

כל אלה יכולים להיות נתונים משמעותיים בבחינת תקנה 15.

חזרה לאותו מעסיק לא אומרת שהכול חזר לקדמותו

עובד יכול לחזור לאותו מקום עבודה, אבל למציאות תעסוקתית שונה לחלוטין.

לדוגמה, עובד מחסן שחזר לאותו מעסיק אבל עבר לתפקיד משרדי.

טכנאי שחזר לעבוד, אך כבר אינו יוצא לשטח.

עובד שהיה רגיל לבצע שעות נוספות ומשמרות וכעת אינו מסוגל לעשות זאת.

לכן לא מספיק לבדוק האם האדם חזר לעבוד.

צריך לבדוק לאיזו עבודה הוא חזר, באיזה היקף ובאיזו רמת שכר.

מה לגבי עצמאים?

גם עצמאי שנפגע בעבודה יכול להיכנס לבחינה של תקנה 15.

אצל עצמאים, לעיתים קשה יותר להראות את הקשר בין הנכות לבין הירידה בהכנסה.

עסק יכול להרוויח פחות בגלל מצב השוק, עונתיות, שינוי במספר הלקוחות, הוצאות או סיבות רבות אחרות.

לכן כאשר עצמאי מבקש להראות שהכנסתו נפגעה בגלל הפגיעה בעבודה, חשוב שהנתונים יצביעו ככל האפשר על קשר ברור בין המגבלה הרפואית לבין הירידה בפעילות או בהכנסה.

לדוגמה, בעל מקצוע שכבר לא מסוגל לבצע עבודות שטח, עצמאי שמצמצם שעות עבודה או אדם שנאלץ להעסיק עובד נוסף כדי לבצע פעולות שבעבר ביצע בעצמו.

מה תפקידה של ועדת הרשות?

במקרים המתאימים נבחן גם ההיבט התעסוקתי והכלכלי באמצעות ועדת רשות.

המטרה אינה לקבוע מחדש מהי הנכות הרפואית.

הבחינה מתמקדת בשאלה כיצד הנכות משפיעה על המקצוע ועל ההכנסה של הנפגע.

נבחנים בין היתר נתוני העבודה, השכר, יכולת החזרה לעיסוק הקודם והפגיעה הכלכלית שנגרמה בעקבות הפגיעה.

לאחר מכן הדברים מובאים בפני הוועדה הרפואית לצורך קביעת דרגת הנכות הסופית.

למה תקנה 15 יכולה להיות משמעותית מאוד לאורך זמן?

כאשר מדובר בקצבת נכות מעבודה לצמיתות, דרגת הנכות משפיעה על גובה הקצבה החודשית.

לכן ההבדל בין 30% ל־45%, למשל, אינו רק הבדל במספר שמופיע בפרוטוקול.

הוא יכול להשפיע על גובה הקצבה חודש אחרי חודש, במשך שנים.

בדיוק בגלל זה חשוב לא להסתפק בשאלה כמה אחוזי נכות רפואית נקבעו.

צריך לבדוק גם מה הפגיעה עשתה לחיים המקצועיים של הנפגע.

ומה אם השכר ירד רק אחרי הוועדה?

לפעמים בזמן קביעת הנכות האדם עדיין מנסה להמשיך לעבוד כרגיל.

רק לאחר מספר חודשים הוא מבין שהדבר אינו אפשרי.

הוא מצמצם שעות, עובר לתפקיד אחר, עוזב את העבודה או שהכנסתו יורדת בצורה משמעותית.

במקרים מסוימים ניתן לבחון מחדש את הנושא גם לאחר הקביעה הראשונית, בכפוף לתנאים ולמועדים הרלוונטיים.

לכן העובדה שתקנה 15 לא הופעלה בתחילת הדרך אינה תמיד אומרת שאין מה לבדוק בהמשך.

השורה התחתונה

בנכות מעבודה, הנזק הרפואי הוא רק חלק מהתמונה.

אם הפגיעה גרמה לכך שאינכם מסוגלים לחזור למקצוע שבו עבדתם, אם נאלצתם לצמצם שעות, לעבור לתפקיד אחר או אם ההכנסה שלכם ירדה באופן משמעותי וקבוע, תקנה 15 יכולה להיות רלוונטית מאוד.

לפעמים שני אנשים עם אותה נכות רפואית נפגעים בצורה שונה לחלוטין מבחינת העבודה וההכנסה.

בדיוק בשביל המצבים האלה קיימת התקנה.

אם נקבעה לכם נכות מעבודה לצמיתות והפגיעה השפיעה גם על המקצוע או על השכר שלכם, כדאי לבדוק האם תקנה 15 נבחנה והאם דרגת הנכות הסופית באמת משקפת גם את הפגיעה התעסוקתית שנגרמה לכם.

הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ו/או רפואי.

עו"ד רז גלבוע